סקר טבע בנהריה חושף עושר ומגוון ביולוגי מסקרן: 438 מיני צמחי בר, 403 מיני בעלי חיים ו-121 מינים בסקר הימי

לאחרונה הסתיים סקר תשתיות טבעיות בנהריה על-ידי יחידת סקרי הטבע העירוני של החברה להגנת הטבע במימון ובליווי המשרד להגנת הסביבה, במסגרת קול-קורא "סביבטבע 2020" עבור עיריית נהריה.

הסקר, שנערך במרוצת 2024, במהלך מלחמת "חרבות ברזל", נמשך גם תוך כדי אזעקות ורקטות ששוגרו מלבנון וכלל סקירה בוטנית וזואולוגית.

במסגרתו נסקרו אתרי טבע סביב ובלב היישוב ואותרו 27 מרחבי טבע שאינם בנויים, ששטחם הכולל הוא 2,640 דונם מתוך 13,473 דונם בתחום השיפוט של העירייה (כ-20% משטחה).

סוקרי החברה להגנת הטבע תיעדו 274 ממצאים נקודתיים הכוללים ממצאים בוטניים כמו צמחים נדירים, ממצאים זואולוגיים מיוחדים כמו ריכוזים של שנונית שפלה וזוחלים, בתי גידול ייחודיים כדוגמת קרקעות עמוקות לחות ועוד.

בסקר הבוטני תועדו 438 מיני צמחי בר, מתוכם 12 מינים בסכנת הכחדה: ארכובית החוף, חולית החוף, חלבלוב שרוע, גביעול מאוגד, גומא שרוני ועוד.

כמו כן תועדו מינים על סף איום: דק-זנב מכונף, מחרוזת קשתית, מנתור החוף, פרגה צהובה, בן-חיטה קטוע, לוטוס משונץ, לשון-פר איטלקית ומלחית הבורית, ומין אחד נדיר מאוד: דבשה הדורה.

נרשמו גם ריכוזי מינים פולשים של קיקיון מצוי, שיטה כחלחלה ועוד.

בסקר הזואולוגי תועדו 403 מיני בעלי חיים בהם: 11 מיני זוחלים, 3 מיני דו-חיים, 210 מיני עופות, מתוכם מין אחד מקנן בסכנת הכחדה בישראל (שחפית-ים) ו-3 מינים מקננים קרובים לסיכון וכן 13 מיני יונקים.

תועדו וסומנו אתרים חשובים עבור העופות המקננים והנודדים בעיר ו42 מיני פרפרים, מכלל המשפחות המופיעות בישראל, וכן 3 מיני שפיראים.

בסקר הימי תועדו 121 מינים ביניהם מיני אצות, ספוגים, צורבים, רכיכות, דגים ועוד.

בבית הגידול החולי תועדו 2 מיני בטאים המצויים בסכנת הכחדה - הגיטרן האטלנטי והטריגון האטלנטי.

בסקר המפגעים הסביבתיים אותרו 88 מפגעים סביבתיים, חלקם הגדול מוקדי צמחייה פולשת ופסולת בניין, מיעוטם מוקדי מזיקים כדוגמת זחלי יתושים במים עומדים ומפגעים נוספים.

תועד בנהריה מין ייחודי בסכנת הכחדה של עטלף, בשם כנפן, אשר לא תועד בערים אחרות בהן בוצעו סקרים.

הכנפן הוא אחד המעופפים המהירים בקרב העטלפים ויכול להגיע עד מהירות של כ-50 קמ"ש ומהווה מדביר ביולוגי מצוין הניזון מחרקים קטנים כדוגמת עשים, יתושים וחיפושיות, שחלקם מהווים מזיקים חקלאיים.

הסברה הקיימת היא כי הכנפן מבצע בישראל נדידה עונתית בין מושבות קיץ וחורף, ועובר לקראת החורף מאזורים קרירים, כדוגמת הגליל, לאזורים חמים יותר.

יעל זילברשטיין-ברזידה, מנהלת יחידת טבע עירוני בחברה להגנת הטבע, מציינת כי בנהריה שטחים פתוחים ערכיים ובהם מגוון ייחודי של מיני צמחים ובעלי חיים המתקיימים בבתי גידול מגוונים, בהם חופי ים חוליים וסלעיים, רכס כורכר פנימי, קרקעות סחף עמוקות, נחלים ושטחים חקלאיים.

"מטרת הסקר הינה ליצור תמונת מצב עדכנית ומהימנה של תשתיות הטבע בעיר ומסד הנתונים שנוצר כאן לראשונה, מאפשר הבנה מרחבית של תשתיות הטבע בעיר ושילובו במערכת העירונית, עתיד לתרום לפיתוחה של העיר.

נתונים אלה יכולים להוות את הנדבך הראשון לקראת הכנת מדיניות עירונית לתכנון, ניהול, טיפוח ופיתוח תשתיות הטבע העירוניות.

במכלול השטחים הפתוחים בנהריה טמון פוטנציאל לשימור מגוון ביולוגי ולשיקום שטחי טבע, לרווחת תושבי העיר והסביבה, אשר יכולים ליהנות מטבע במרחק נגיעה מהבית.

יש חשיבות לפעול לפיתוח שטחי טבע עירוניים, להנגשתם ולטיפול במפגעים הסביבתיים שנמצאו בחלק מהם", היא אומרת.

ראש עיריית נהריה, רונן מרלי:

"הממצאים שהתגלו, מיונקים נדירים ועד פרחי בר בסכנת הכחדה - מזכירים לנו את האחריות שלנו להגן על המרחבים הירוקים, על החופים ועל חיות הבר הנמצאות במרחב העירוני שלנו.

אנו פועלים ונמשיך לפעול גם בעתיד לשלב את ממצאי הסקר בתהליכי התכנון העירוניים, כך שהטבע בנהריה לא רק יישמר, אלא גם ישגשג לטובת תושבי העיר והדורות הבאים".

תמר רביב, ראש אגף מגוון ביולוגי ושטחים פתוחים במשרד להגנת הסביבה:

"המשרד להגנת הסביבה מברך את העירייה על סיום הסקר ועל המאמצים שהעירייה נוקטת להטמעה של חשיבות שמירת הטבע והשטחים הפתוחים, תהליך המקודם על ידי יותר מ-100 רשויות מקומיות בתמיכת המשרד במסגרת קול קורא "סביבטבע".

הסקר יאפשר לעירייה לשמור על תפקודן של המערכות האקולוגיות והמשך הרציפות האקולוגית באזור בעל רגישות אקולוגית גבוהה וגם יאפשר לעירייה לתכנן ולנהל את השטחים הטבעיים שבה בצורה נכונה יותר ולהנגיש את הטבע לציבור.

בעידן של משבר אקלים ומשבר אקולוגי, החשיבות של שמירה על המערכות האקולוגיות מתעצמת, ונדרשת היערכות גם ברמת השלטון המקומי, שיפעל לשמירה על המגוון הביולוגי בתחומו.

המגמה כיום בעולם היא מציאת פתרונות מבוססי טבע במטרה להגביר את החוסן העירוני ולהתמודד עם תופעות שיגברו בעקבות שינוי האקלים".

יצחק כהן, רכז הסקר בנהריה וסוקר בכיר בחברה להגנת הטבע, מוסיף:

"בחופים הדרומים של העיר נמצאו חוף עם עושר רב של מיני צומח עשובניים חלקם בסכנת הכחדה חמורה.

לאורך החופים הצפוניים נמצאו אוכלוסיות גדולות מאוד של מיני צומח בסכנת הכחדה וישנה חשיבות גדולה ליצירת קישוריות בין האזורים אשר יאפשרו מעבר של מאביקים שונים בין האזורים.

בנוסף בעיר שני נחלים - נחל הגעתון ונחל גולה העוברים בעיקר בתעלות בטון ואף במובלים סגורים.

בשטחים בהם הנחלים זורמים על פני השטח על קרקע טבעית הם יוצרים מופע נחלי מרשים עם גדות נחל עשירות בצמחייה ובבעלי חיים אקוואטים.

מלבד בית הגידול החופי והנחלים חשוב לציין את קרקעות הסחף הנמצאות בתחומי העיר שמהווים בית גידול למגוון רחב של צמחים ייחודיים חלקם בסכנת הכחדה ונמצאים מפוזרים בעיר".