הפעל נגישות לקוראי מסךנגישותדלג לתוכן מרכזי
 
תמונה טיילת נהריה בזמן השקיעה

נהריה במקורות

עוד מימי קדם היו מישור החוף והשפלה אזורי התיישבות אידיאליים. חבל הארץ המשתרע מאכזיב בצפון לשבי ציון בדרום, נהנה מאקלים סובטרופי ומאדמת סחף עשירה, שאפשרו פיתוח חקלאי באזור. הקרבה לים התיכון היוותה מנוף להתפתחות נמלי סחר וכל אלה משכו מתיישבים רבים.

ממצאים שנתגלו בנהריה וסביבתה מעידים על התיישבות קדומה משך התקופות השונות כבר בתקופת האבן וחלקם מוצג במוזיאון ישראל בירושלים.

ממצאים שנותרו בנהריה כגון, התל הפיניקי בצפון העיר, המקדש הכנעני ברחוב המעפילים ורצפת הפסיפס מהתקופה הביזנטית בשכונת כצנלסון משמשים עדות לעברה ההיסטורי של נהריה.
 

התל הפיניקי: (15,000 לפה"ס)

 

בצפון נהריה סמוך לים, על תלולית חול, נחשף בית קברות פיניקי. בימי המנדט נשדד האתר וממצאים רבים נעלמו. לאחר מכן נחפר המקום שוב על ידי מחלקת העתיקות הממשלתית וכוסה. חפירות נוספות אשר התבצעו במהלך שנות ה- 60 וה- 70 מלמדות על פעילות הפיניקים לאורך התקופות השונות בהן חיו במקום. הממצאים הראשונים על פני השטח החולי היו בקברים פשוטים. בחפירות מאוחרות יותר נתגלו קברים מפוארים ובהם כדי חרס מעוטרים וצבועים אדום וצלמים. בחלק מהחרסים נמצאו גריסים.

בסוף שנות השמונים בוצעה חפירה נוספת במקום ונתגלה פסלון של פרש על סוס מהתקופה הפיניקית, עדות לכך שהסברה כי הפיניקים היו יורדי ים, אינה חד משמעית. הפסלון מוצג במוזיאון ישראל.
 

המקדש הכנעני: (2,200 לפה"ס)

 

באתרים רבים שנחפרו בנהריה נחשפו ממצאים מהתקופה הכנענית. אחד הבולטים הינו המקדש הכנעני בו נראים נדבכי היסוד של בנין המקדש, הכולל חדר ראשי ושני חדרים צדדיים.
דרומית לבנין נמצאו שרידי במת פולחן. הממצאים החשובים שנחשפו בעת החפירות הינם תבנית יציקה של פסל אלילה (אשרת ים), פסלוני אלילים בכסף וארד, יוני חרס, כלי קבול בעל שבע קעריות מחוברות, חרפושיות ועוד. הממצאים הועברו למוזיאון ישראל.

רצפת פסיפס מהתקופה הביזנטית: (64 לפה"ס)

 

בנהריה עברה דרך המלך (הדרך הרומית) שנבנתה על תוואי דרך קדומה, שחיברה בין ארץ ישראל לאירופה דרך סוריה ותורכיה.

אבני מיל רומיות שנמצאו באכזיב ובנהריה היו הראשונות שהוצבו ברשת הדרכים הרומיות וחיברו את אנטיוכיה, בירת הפרובינציה הסורית הרומית עם פטולמאיס - היא עכו.

הדרך הרומית היוותה גורם חשוב בשגשוג ובפריחה הכלכלית של האזור ולצידה נבנו כנסיות רבות ששרתו את הצלבנים. בעת חפירת היסודות למועדון הנוער בשכונת כצנלסון בשנת 1964, נתגלה קטע פסיפס, אשר כוסה ונחפר מחדש בשנת 1972 ע"י גרשון אדלשטיין.

בחפירה נתגלו שרידי כנסיה מפוארת שמידותיה 16x32 מטר. זוהי בזיליקה המסתיימת ב- 3 אפסיסים ומחולקת ל- 3 חלקים ע"י 2 טורי עמודי שיש. העמודים תמכו בקורות עץ שעליהן היו כנראה שתי גלריות. הגג היה בנוי קורות עץ ומעליהן רעפים. קירות המבנה היו בנויים אבני כורכר מטוייחים.


רצפת הפסיפס משתרעת על כל השטח. אולם התפילה מעוטר ברובו בדגמי קשקשים לבנים בעלי קודקוד אדום. במרכז האולם מתוארת שושנה גדולה העשויה עגולים חד מרכזיים וביניהם דגמים היוצרים אפקט של תלת מימד. מול האפסיס המרכזי, 2 טווסים וביניהם אמפורה.

האפסיסים עצמם מעוטרים בדגמים גיאומטריים. במקום נחשף פס של 87 מדליונים המתארים דמויות אדם, בעיקר ציידים, חי וצומח. אבני הפסיפס צבעוניות, עשויות אבן גיר מקומית וכן גם החרסים וכלי הזכוכית.

חלקו הקדמי של אולם התפילה גודר בסורג עשוי מ- 12 לוחות שיש מעוטרים בתבליטים. שני לוחות מעוטרים בתבליט של שני איילים העומדים משני צדי הצלב. בין הלוחות ניצבים 10 עמודי שיש מעוטרים בתבליטים. בשטח המגודר ניצבו שני שולחנות פולחן משיש. הממצאים מעידים כי הכנסייה נבנתה בחלק הראשון של המאה השישית.

הכנסייה נהרסה בשריפה, אשר אחזה בקורות והגג נפל יחד עם הנברשות וקישוטי הברונזה שהיו תלויים בשרשראות. קריסת הגג והנברשות גרמו לניתוץ השיש, לגומות ברצפה ובחלקים מסוימים גם לשינוי בצבע הפסיפס. השריפה אירעה כנראה בימי הכיבוש הפרסי (614).

עיריית נהריה גייסה תרומות מעיריית בילפלד שבגרמניה, (עיר תאומה לנהריה), בנתה קירות ותקרה ושימרה את הרצפה ושאר הפריטים שנמצאו בה. סמוך לשרידי הכנסייה הביזנטית נתגלו מערות קברים ובחלקן נמצאו כלי זכוכית, צלחות, קערות, בקבוקים, נרות חרס ומטבעות. כן נחשף קטע של בית עלמין ובו שבע מערות קברים חצובות בסלע. המערות כוסו בלוחות אבן מלבניים.
 

נהריה במקורות