נגישותדלג לאזור תוכן מרכזי
 

אירועים

הקמה ותכנון העיר

​הוגה היישוב נהריה

את יישוב נהריה הגה המהנדס היהודי, יוצא גרמניה, יוסף לוי, שייסד ב 1933 את החברה המיישבת "נהרייה משקים זעירים בע"מ" לשם הקמת היישוב היהודי הראשון בגליל המערבי, יישוב המושתת על חוות משפחתיות חקלאיות.ביישוב מתוכנן מראש נהוג למקם את המע"ר (מרכז עסקים ראשי) במרכז היישוב. 


וכך גם היה כאשר תכננו את נהריה,בהובלת פרויקט ההתיישבות סייעו ליוסף לוי האגרונום, המומחה לחקלאות, ד"ר זליג סוסקין, הבנקאי, היינריך כהן והמהנדס, שמעון רייך.


בסוף דצמבר 1934 רכשה החברה המיישבת ממשפחת טואני הלבנונית 2,400 דונם קרקע שהשתרעו משכונת עין – שרה בדרום עד רחוב חניתה בצפון ומכביש 4 במזרח עד לים התיכון במערב.
 
החלקה פוצלה ע"י המהנדס שמעון רייך ליחידות בנות 5, 7, ו- 9 דונם שיועדו למכירה לרוכשים פרטיים שהתעתדו לקיים בהן חוות חקלאיות עפ"י מודל של חקלאות אינטנסיבית שהתווה ד"ר סוסקין לאחר שבחן אותו בספרד.

משפחות ראשונות ביישוב

שתי המשפחות הראשונות התיישבו בנהרייה ב 10 לפברואר 1935 ולמן ההתחלה נקבע נחל הגעתון, שאפיקו יושר, כתוואי שלאורכו הוקם המע"ר של היישוב. ברחובות שלשתי גדותיו הוקצו חלקות בנות 1-2 דונם לנותני שירותים כגון: מספרה, מסעדה, קונדיטוריה, חנות מכולת וכד'. זאת כמתן מענה לקבלת מוצרים, שירותים פיננסיים, מסחריים וכו'.   מבין נותני השירותים הותיקים ניתן עדיין למצוא במקום, בין היתר, את מסעדת פינגוין ואת חנות האופטיקה של צייגר.
 
כשכשלה החקלאות בנהרייה, תפסה את מקומה הנישה התיירותית שהניבה חדרים להשכרה ופנסיונים, שהחלוץ מביניהם היה "טוטי לוי" שנוסד ב1936 ופינה בהמשך את מקומו לטובת מלון "קרלטון".
 
מאז הקמתה של נהרייה ועד היום קמו ביישוב וסביבתו מוקדים עסקיים נוספים כגון המרכז המסחרי בשכונת עמידר, הקניון שבשכונת עין שרה ובהמשך לו מרכז ביג שברגבה.

יחד עם זאת, המע"ר הראשוני נותר על צירו כמע"ר הראשי של נהרייה ואפילו קניון "ארנה" שבהקמה כעת ממשיך את אותו הציר. זאת בניגוד לתל אביב, למשל, שבה רח' דיזנגוף ששימש בעבר רח' מרכזי ביותר – הפך למשני.
 
בעבר, משהתגבר הצורך בהרחבת המע"ר, היו מקרים בהם מבנים ישנים ששימשו למגורים ועסקים גם יחד עברו הסבה למבנים שירותיים. כך לדוגמה, בית מגוריו של ראש העיר, גרשון טץ, שכיהן בעת שנהרייה הפכה לעיר, בשד' הגעתון, הפך בשנים האחרונות למסעדת "אידה" ע"ש אשתו המנוחה. כך היה גם עם מבנה בית החולים הראשון שבשד' הגעתון 50, שמאז מעברו למזרח העיר ב 1959, עבר מספר גלגולים ומשמש כיום כמלונית.

במקרים אחרים בעלי בתי פרטיים מכרו את הקרקעות שבבעלותם לקבלנים ואלה הקימו במקום בניינים חדשים וגבוהים כדוגמת המבנה שבפינת הרחובות ויצמן ושד' הגעתון. שם פינו את מקומם חנות מכולת, חדרים להשכרה ובית פרטי לטובת מבנה בו שוכנים כיום המוסד לביטוח לאומי, קופ"ח כללית והסופר פארם.

הדרך ממושבה קטנה לעיר מרכזית בצפון

מייסודה, נהרייה לא הוגדרה כעיר, אלא כמושבה והוכרזה כעיר רק ב 1961 כשהתגוררו בה כבר כ 20,000 תושבים.  

בעבר, האבחנה בארץ בין יישוב כפרי לישוב עירוני הייתה ברורה, אלא שמאז שנות ה – 70 התעצם תהליך העיור והאבחנה בין יישוב כפרי לעירוני הלכה והצטמצמה. בנהרייה תרמו לכך בעבר הצמצום בחקלאות כבסיס כלכלי, הגידול המתמיד באוכלוסיה, שהשפיע על צפיפות ואופי הבנייה ובעיקר ההתפתחות התיירותית שהצריכה מתן מענה שירותי הולם.

להתפתחותו של יישוב קיימים מספר דגמים כגון דגם ישר זווית, דגם מעגלי או קונצנטרי (כדוגמת נהלל), דגם בלתי סדיר (המאפיין בד"כ מעבר מכפר לעיר) ודגם אורכי ליניארי המוגבל בד"כ ע"י מכשול טבעי שלווה בהמשך בהתפתחות ציר של מסילת ברזל. נראה כי נהרייה תואמת דגם זה, המוגבל בצידו המערבי ע"י חוף הים ובמקביל לו התפתח קו מסילת הברזל.
אלא שהמע"ר בנהרייה ממוקם דווקא לאורך הציר הרוחבי שלה.

עם השנים הפכה נהרייה מהיישוב היהודי הראשון בגליל המערבי לבירתו המאכלסת למעלה מ 60,000 תושבים והיא מספקת לסביבתה מגוון נרחב של שירותים ממגוון תחומים, תוך שהיא נמצאת בתנופת בנייה מתמדת הן ציבורית והן פרטית.


על אף השינויים המבניים וההתפתחויות הללו, דבר אחד בכל זאת נשאר עדיין שגור בפי התושבים הותיקים: בעבר, בטרם היותה של נהרייה לעיר, כל מי שהגיע למרכז היישוב ממעגלו החיצוני היה אומר: "אני הולך למושבה" או "אני הולך לנהרייה". מאז שנהרייה הפכה לעיר, מי מהותיקים המגיע מהשכונות למרכז היישוב אומר: "אני הולך לעיר". זאת על אף שגם אותן שכונות שייכות בדיוק לאותה העיר.


עוד על תולדות נהרייה יוכלו המעוניינים בכך ללמוד  ב " בית ליברמן " – המוזיאון לתולדות נהרייה שברח' הגדוד ה – 21, בצמוד לקניון שבעין שרה.

בית ליברמן המוזיאון לתולדות נהרייה

שעות הפתיחה:

ימי ראשון מ 09:00 עד 16:00
ימי שני עד חמישי מ 09:00 עד 13:00
ימי שני + חמישי מ 16:00 עד 19:00
ימי שבת מ 10:00 עד 14:00 אחת לשבועיים.
מומלץ לתאם מראש. טלפונים: 04-9821516, 04-9822479

ליצירת קשר באמצעות דוא"ל עם מוזאון בית ליברמן לחץ כאן ​

הקמה ותכנון העיר